קרן מרכזת כסף של משקיעים ומשקיעה אותו לפי מדיניות מוגדרת.
הסבר
מדד מודד ביצועים של קבוצת נכסים. קרן מחקה מנסה לעקוב אחר מדד; קרן סל נסחרת בבורסה במהלך המסחר. הסיכון תלוי במה שיש בקרן. קרן של ענף יחיד אינה בהכרח מפוזרת היטב.
דוגמה
מדד S&P 500 הוא מדד מניות. אפשר ללמוד עליו, אך אי אפשר לקנות את המדד עצמו כמניה; יש מוצרים שעוקבים אחריו.
מדד דמיוני מתאר שלוש חברות. המדד הוא כלל מדידה; הוא אינו חשבון שמחזיק כסף עבורכם. קרן שמנסה לעקוב אחריו מחזיקה נכסים לפי המדיניות שלה, וגובה עלויות לפי תנאיה. לכן ביצועי המדד וביצועי יחידה בקרן אינם בהכרח זהים בדיוק. לפני השוואה מבררים מה המדד מודד, איך הקרן עוקבת אחריו ואילו רכיבים נכללים בתשואה המוצגת.
מושגים שעוזרים להשוות
איך יחידה אחת בקרן מייצגת סל מניות?
יחידה בקרן מעניקה חלק יחסי בקרן שמחזיקה נכסים; היא אינה מניה אחת בכל חברה. הקרן מרכזת כסף ומחזיקה סל לפי מדיניותה. יחידה אחת מעניקה חשיפה יחסית לסל, גם אם משקלה של כל חברה שונה. מספר היחידות שבידך אינו מספר החברות בקרן. הסל יכול לכלול מניות, אג״ח או נכסים אחרים. קרן יכולה לעקוב אחרי מדד או להיות מנוהלת באופן פעיל. צריך לקרוא את מדיניות ההשקעה ואת ההחזקות, ולא להסתפק בשם.
דוגמה להשוואה: קרן דמיונית מחזיקה 60% בחברה א׳ ו־40% בחברה ב׳. החזקה בשווי 100 ₪ בקרן מייצגת בקירוב חשיפה של 60 ו־40 ₪, לפני מזומן, עלויות והבדלי תמחור.
מדד יכול לשקלל חברות לפי שווי שוק, מחיר או משקל שווה. מספר חברות גדול אינו מבטיח פיזור מאוזן. במדד משוקלל שווי שוק, חברות בעלות שווי גבוה יותר עשויות להשפיע יותר; לעיתים משתמשים רק במניות הזמינות לציבור ומטילים מגבלות משקל. במדד משקל שווה, משקל החברות מושווה במועדי איזון, ואז משתנה עם המחירים. מדד הוא כלי מדידה; כדי להיחשף אליו אפשר להשתמש במוצר עוקב, שתוצאותיו עשויות לסטות בשל עלויות ועקיבה.
דוגמה להשוואה: בסל דמיוני חברה א׳ במשקל 80% עולה ב־10%, וחברה ב׳ במשקל 20% יורדת ב־10%. בהנחת משקל התחלתי קבוע וללא עלויות, שינוי הסל הוא 0.8×10%−0.2×10%=6%.