מדד יכול לשקלל חברות לפי שווי שוק, מחיר או משקל שווה. מספר חברות גדול אינו מבטיח פיזור מאוזן.
הסבר
במדד משוקלל שווי שוק, חברות בעלות שווי גבוה יותר עשויות להשפיע יותר; לעיתים משתמשים רק במניות הזמינות לציבור ומטילים מגבלות משקל. במדד משקל שווה, משקל החברות מושווה במועדי איזון, ואז משתנה עם המחירים. מדד הוא כלי מדידה; כדי להיחשף אליו אפשר להשתמש במוצר עוקב, שתוצאותיו עשויות לסטות בשל עלויות ועקיבה.
דוגמה
בסל דמיוני חברה א׳ במשקל 80% עולה ב־10%, וחברה ב׳ במשקל 20% יורדת ב־10%. בהנחת משקל התחלתי קבוע וללא עלויות, שינוי הסל הוא 0.8×10%−0.2×10%=6%.
במדד דמיוני יש שתי חברות: הראשונה מהווה 80% מהמדד והשנייה 20%. אם הראשונה עולה ב־5% והשנייה יורדת ב־5%, המדד עולה ב־3% בקירוב: התרומה הראשונה היא 4 נקודות אחוז, והשנייה מינוס נקודת אחוז. המספר הזה שונה מהממוצע הפשוט של שתי התשואות, שהוא אפס. חברה גדולה יותר במדד יכולה להשפיע יותר על התוצאה הכוללת. לכן כשקוראים שהמדד עלה, אין פירוש הדבר שכל החברות בו עלו. בודקים את שיטת המשקל ואת ריכוז החברות הגדולות כדי להבין מה הנתון מסכם.
מושגים שעוזרים להשוות
איך יחידה אחת בקרן מייצגת סל מניות?
יחידה בקרן מעניקה חלק יחסי בקרן שמחזיקה נכסים; היא אינה מניה אחת בכל חברה. הקרן מרכזת כסף ומחזיקה סל לפי מדיניותה. יחידה אחת מעניקה חשיפה יחסית לסל, גם אם משקלה של כל חברה שונה. מספר היחידות שבידך אינו מספר החברות בקרן. הסל יכול לכלול מניות, אג״ח או נכסים אחרים. קרן יכולה לעקוב אחרי מדד או להיות מנוהלת באופן פעיל. צריך לקרוא את מדיניות ההשקעה ואת ההחזקות, ולא להסתפק בשם.
דוגמה להשוואה: קרן דמיונית מחזיקה 60% בחברה א׳ ו־40% בחברה ב׳. החזקה בשווי 100 ₪ בקרן מייצגת בקירוב חשיפה של 60 ו־40 ₪, לפני מזומן, עלויות והבדלי תמחור.
פיזור הוא חלוקת ההשקעות בין נכסים ותחומים שונים. כך מפחיתים תלות בנכס יחיד. שלוש חברות מאותו ענף עשויות להתנהג באופן דומה, ולכן מספר ההחזקות לבדו לא מבטיח פיזור טוב. גם תיק מפוזר עלול לרדת כאשר השוק יורד.
דוגמה להשוואה: שלוש חברות משחקים תלויות בחלק מאותם גורמים. שילוב תחומים שונים משנה את החשיפות.