לבדוק אם שלוש ההשקעות שמעניינות אותך באמת שונות זו מזו.
פיזור הוא חלוקת ההשקעות בין נכסים ותחומים שונים.
הסבר
כך מפחיתים תלות בנכס יחיד. שלוש חברות מאותו ענף עשויות להתנהג באופן דומה, ולכן מספר ההחזקות לבדו לא מבטיח פיזור טוב. גם תיק מפוזר עלול לרדת כאשר השוק יורד.
דוגמה
שלוש חברות משחקים תלויות בחלק מאותם גורמים. שילוב תחומים שונים משנה את החשיפות.
שאלה למחשבה
לבדוק אם שלוש ההשקעות שמעניינות אותך באמת שונות זו מזו.
תיק לדוגמה מחזיק ארבע חברות, אך כולן מאותו ענף. אם אותו אירוע פוגע בכולן, מספר השמות לא בהכרח מגן על התיק. משווים גם תחומי פעילות, מדינות ומשקל של כל החזקה. שתי החזקות של 50% יוצרות תלות אחרת מהחזקות של 90% ו־10%. פיזור מתייחס למה שנמצא בפועל בתיק, ולא רק למספר השורות בטבלה.
מושגים שעוזרים להשוות
שתי קרנות: האם באמת פיזרנו?
קרנות שונות יכולות להחזיק אותן חברות. בודקים חשיפה מצטברת ולא רק את מספר הקרנות. פיזור נבחן בין חברות, ענפים, מדינות וסוגי נכסים. שתי קרנות עם החזקות דומות עלולות להכפיל אותה חשיפה. בודקים רשימת החזקות ומשקלים עדכניים, תאריך הנתונים, מדיניות, דמי ניהול, מטבע, חלוקה או צבירה וסטייה מהמדד. פיזור יכול להפחית סיכון נקודתי אך לא מבטל ירידות כלליות. אין רשימת קרנות שמתאימה אוטומטית לכולם.
דוגמה להשוואה: חצי מהתיק בקרן א׳ שבה 40% בחברה דמיונית אחת, וחצי בקרן ב׳ שבה 20% באותה חברה. החשיפה הכוללת אליה היא 50%×40%+50%×20%=30%.
מדד יכול לשקלל חברות לפי שווי שוק, מחיר או משקל שווה. מספר חברות גדול אינו מבטיח פיזור מאוזן. במדד משוקלל שווי שוק, חברות בעלות שווי גבוה יותר עשויות להשפיע יותר; לעיתים משתמשים רק במניות הזמינות לציבור ומטילים מגבלות משקל. במדד משקל שווה, משקל החברות מושווה במועדי איזון, ואז משתנה עם המחירים. מדד הוא כלי מדידה; כדי להיחשף אליו אפשר להשתמש במוצר עוקב, שתוצאותיו עשויות לסטות בשל עלויות ועקיבה.
דוגמה להשוואה: בסל דמיוני חברה א׳ במשקל 80% עולה ב־10%, וחברה ב׳ במשקל 20% יורדת ב־10%. בהנחת משקל התחלתי קבוע וללא עלויות, שינוי הסל הוא 0.8×10%−0.2×10%=6%.