ריבית דריבית היא צבירת ריבית גם על ריבית שנצברה קודם.
הסבר
החישוב תלוי בשיעור ובתדירות הצבירה. בהשקעות תשואות יכולות להשתנות ולהיות שליליות, ולכן דוגמה בריבית קבועה היא המחשה בלבד. עמלות, מסים ומשיכות משנים את התוצאה.
דוגמה
בהנחת 5% קבועים לשנה: 100 ₪ הופכים ל־105 ₪ אחרי שנה ול־110.25 ₪ אחרי שנתיים, לפני עלויות.
בתרגיל מניחים תשואה קבועה של 10% בכל שנה וללא עלויות. סכום של 100 גדל ל־110 אחרי שנה ול־121 אחרי שנתיים, כי בשנה השנייה מחשבים 10% מתוך 110. אם מושכים את הרווח הראשון, הבסיס הבא קטן יותר. זו הנחה מתמטית ללמידה, לא הבטחה לתשואה בשוק. אפשר להשוות גם תרחיש של שנה שלילית ולראות כיצד בסיס החישוב משתנה.
מושגים שעוזרים להשוות
אחוזים: השפה של הכסף
אחוז הוא חלק מתוך מאה. מחשבים שינוי יחסי על ידי חלוקת ההפרש בערך ההתחלתי. נקודות אחוז הן ההפרש בין שני שיעורים: מעבר מ־2% ל־3% הוא עלייה של נקודת אחוז אחת, אך עלייה יחסית של 50% בשיעור.
דוגמה להשוואה: 10% מ־50,000 ₪ הם 5,000 ₪. אם 100 ירדו ב־50% ונשארו 50, נדרשת עלייה של 100% כדי לחזור ל־100.
אינפלציה היא עלייה ברמת המחירים הכללית לאורך זמן. כשמחירים עולים, אותו סכום קונה פחות. תשואה נומינלית מתארת את השינוי בכסף; תשואה ריאלית מתחשבת גם בשינוי ברמת המחירים. עלייה במחיר של מוצר יחיד אינה לבדה מדד לכלל המשק.
דוגמה להשוואה: 100 ₪ קנו סל מסוים. אם אותו סל עולה כעת 105 ₪, אותם 100 ₪ כבר אינם מספיקים לו.