להסביר למה שמירה על מספר השקלים אינה בהכרח שמירה על כוח הקנייה.
אינפלציה היא עלייה ברמת המחירים הכללית לאורך זמן.
הסבר
כשמחירים עולים, אותו סכום קונה פחות. תשואה נומינלית מתארת את השינוי בכסף; תשואה ריאלית מתחשבת גם בשינוי ברמת המחירים. עלייה במחיר של מוצר יחיד אינה לבדה מדד לכלל המשק.
דוגמה
100 ₪ קנו סל מסוים. אם אותו סל עולה כעת 105 ₪, אותם 100 ₪ כבר אינם מספיקים לו.
שאלה למחשבה
להסביר למה שמירה על מספר השקלים אינה בהכרח שמירה על כוח הקנייה.
סל מוצרים עלה 100 וכעת עולה 105. עליית המחיר היא 5%. אם סכום הכסף נשאר 100, אפשר לקנות פחות מאותו סל. גם אם הכסף גדל ל־103, כוח הקנייה לא בהכרח גדל: משווים 103 ל־105, ולא רק 103 ל־100. בנוסף, סל ההוצאות האישי יכול להיות שונה מהסל שעליו מבוסס מדד המחירים הכללי.
מושגים שעוזרים להשוות
ריבית דריבית: זמן עושה הבדל
ריבית דריבית היא צבירת ריבית גם על ריבית שנצברה קודם. החישוב תלוי בשיעור ובתדירות הצבירה. בהשקעות תשואות יכולות להשתנות ולהיות שליליות, ולכן דוגמה בריבית קבועה היא המחשה בלבד. עמלות, מסים ומשיכות משנים את התוצאה.
דוגמה להשוואה: בהנחת 5% קבועים לשנה: 100 ₪ הופכים ל־105 ₪ אחרי שנה ול־110.25 ₪ אחרי שנתיים, לפני עלויות.
פיקדון הוא הסכם עם הבנק להפקדת כסף לפי תנאי ריבית ותקופה. בעו״ש מבצעים תשלומים שוטפים. בפיקדון בודקים ריבית, תקופה ותחנות יציאה. בקרן כספית בודקים מדיניות, עלויות ופדיון; התשואה אינה נקבעת כהבטחה מראש. הבחירה דורשת להבין את המטרה ואת התנאים, ולא רק להשוות מספר יחיד.
דוגמה להשוואה: הצעה לשנה והצעה לחודש אינן זהות גם אם מוצג בהן אותו שיעור ריבית שנתי.