נכס קריפטוגרפי הוא נכס דיגיטלי שפועל באמצעות כללים קריפטוגרפיים ורשת מחשבים.
הסבר
ביטקוין ואת׳ריום הם פרויקטים שונים. קריפטו אינו מניה בחברה ואינו יתרה מובטחת בבנק. מחירו יכול להשתנות בחדות; קיימים סיכוני הונאה, שמירה ונזילות. אפשר לאבד את מלוא הסכום.
דוגמה
נכס שעלה ב־20% יכול בהמשך לרדת ב־40%. העלייה הקודמת לא מגינה מפני הפסד.
מחיר של יחידת קריפטו יכול להשתנות גם כשהכמות בארנק נשארת קבועה. אם בדוגמה מחזיקים 0.1 יחידה ומחירה יורד מ־1,000 ל־700, שווי ההחזקה יורד מ־100 ל־70. מספר היחידות לא קטן; המחיר השתנה. כדאי להפריד בין אופן הפעולה של הרשת, שמירת הגישה לארנק וסיכון המחיר. הבנת הטכנולוגיה אינה הופכת את המחיר לבטוח או צפוי.
מושגים שעוזרים להשוות
בלוקצ׳יין, ארנק ומפתח פרטי
בלוקצ׳יין הוא רישום המשותף לרשת, וארנק הוא כלי לניהול גישה ופעולות ברשת. הנכסים רשומים ברשת; הארנק מסייע לנהל את המפתחות. כתובת משמשת לקבלת נכסים, ואילו מפתח פרטי מאפשר לאשר פעולות. ביטוי שחזור יכול לשחזר את הגישה: מי שמשיג אותו עלול לשלוט בנכסים. לעולם לא משתפים אותו כאן או עם נציג תמיכה.
דוגמה להשוואה: כתובת ציבורית דומה לפרט שמאפשר לקבל משלוח; מפתח פרטי אינו פרט שנותנים לשולח. זהו דימוי בלבד, לא הסבר מלא של הטכנולוגיה.
אבטחת קריפטו כוללת שמירת סודות, בדיקת שירותים והבנת פעולות שלא קל לבטל. מתנות שמחייבות העברה מראש, נציגי תמיכה שמבקשים ביטוי שחזור ולחץ לרכוש ״לפני שיטוס״ הם סימני אזהרה. העברה לכתובת שגויה עלולה להיות בלתי הפיכה. גם מטבע שמכונה ״יציב״ אינו הבטחה לשמירת ערך.
דוגמה להשוואה: הודעה מציעה לשלוח מטבע אחד ולקבל שניים. אין לשלוח כסף כדי לבדוק אם ההבטחה אמיתית.