קוראים פוליסה ומבינים כפל ביטוח

קריאת פוליסה היא בדיקה של האירוע המכוסה, החריגים, המחיר והתשלום האפשרי. שתי פוליסות דומות אינן בהכרח כפל מיותר, ואינן מבטיחות תשלום כפול.

הסבר

מתחילים בדף פרטי הביטוח ובמסמך התנאים: מי המבוטח, מה תקופת הביטוח, מה הפרמיה, מה סכום הביטוח ומהם הכיסויים וההרחבות. אחר כך בודקים החרגות, השתתפות עצמית, תקרות, תקופות אכשרה או המתנה, הגדרת הזכאות והליך הגשת תביעה. כותרת פרסומית או מחיר אינם תחליף לתנאים. שיפוי הוא החזר המבוסס על נזק או הוצאה מכוסים, לפי הגבולות והתנאים. אין להניח ששתי פוליסות שיפוי יאפשרו לקבל פעמיים את אותה הוצאה. פיצוי הוא סכום שנקבע בפוליסה ומשולם כשמתקיים אירוע מוגדר; ייתכן תשלום מכמה פוליסות אם תנאיהן מאפשרים זאת. גם כאן לא מבטיחים תשלום בלי בדיקת הזכאות. כפל או חפיפה הם סיבה לבדיקה, לא הוראה אוטומטית לבטל. שתי פוליסות יכולות להשלים זו את זו בתקרות, במקרים או בתקופות. הר הביטוח של רשות שוק ההון מסייע לאתר מוצרי ביטוח, אך הרשימה אינה מחליפה קריאת פוליסות והבהרות מהחברות. לפני שינוי בכיסוי אמיתי בודקים השלכות עם גורם מתאים, כולל רצף ביטוחי, תנאים חדשים והחרגות. אין להעלות לכאן פוליסות או מידע רפואי. בתרגול משתמשים רק במסמכים ובסכומים מומצאים.

דוגמה

תרגיל: הוצאה רפואית מכוסה 1,000 ₪ ושתי פוליסות שיפוי, כל אחת עם תקרה מספקת וללא השתתפות עצמית. לא מניחים שיתקבלו 2,000 ₪: התשלום מבוסס על ההוצאה ויש לבדוק את חלוקת התשלום בין המבטחים. בתרגיל אחר, פוליסת פיצוי מבטיחה 5,000 ₪ אם מתקיים אירוע מוגדר. בסיס הבדיקה הוא התקיימות תנאי האירוע, ולא חיבור קבלות עד 5,000 ₪. ההשוואה אינה הופכת פוליסה אחת לטובה יותר לכל אדם.

שאלה למחשבה

קחו שני כרטיסי ביטוח דמיוניים ורשמו: שיפוי או פיצוי, אירוע מכוסה, תקרה, השתתפות עצמית וחריג. סמנו אילו פרטים חסרים לפני שאפשר להסיק שיש חפיפה.